בש"א 461/07, גלעד גולדברג ואח' נ' אורטל שירותי כח אדם בע"מ ואח'
כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופט עמירם רבינוביץ, כב' השופט שמואל צור
עו"ד ערן גולן ועו"ד עמית גורביץ למערערים; עו"ד ריטה פרי-הר למשיבות
13.05.2009
העובדות:
1. המאבטחים היו מועסקים על ידי אורטל שירותי כח אדם בע"מ (להלן: אורטל) כמאבטחים במפעל של המשיבה 2 (להלן: התעשייה האווירית). ערעור זה נסוב על תביעתם להשוואת תנאיהם לאלה של עובדי התעשייה האווירית מכוח סעיף 13(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק קבלני כוח אדם או החוק) וכן לחייב את אורטל לשלם להם בעבור זמן ההפסקות בנות חצי שעה ליום, אשר בעבורן לא שולם שכר.
החלטה:
2. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם נחקק על רקע הרחבת התופעה של העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם בענפים בהם דרושים עובדים לעבודות זמניות, וניידות של עובדים, ונוכח ההבדלים בין תנאי העבודה להם זכו העובדים שהועסקו אצל מעסיק באמצעות קבלן כוח אדם לבין תנאי העבודה להם זכו העובדים שהועסקו באופן ישיר על ידי אותו מעסיק. בפרט, לעובדים שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם לא ניתנה הגנה ראויה מפני פיטורים, והם היו חשופים לניצול וקיפוח.
3. עם חקיקת החוק נקבע בסעיף 13 לחוק, כי תנאי עבודתו של עובד חברת כוח אדם המוצב במקום בו ישנו הסכם קיבוצי, יהיו אף הם מוסדרים על פי אותן הוראות שבהסכם קיבוצי. זאת, אלא אם קיים הסכם קיבוצי כללי אחר אשר הורחב בצו הרחבה, החל עליו בהיותו מועסק על ידי חברת כוח אדם, שאז יחול עליו הסכם זה. תכליתו של סעיף 13(א) לחוק הינה להפוך ללא כדאי מבחינה כלכלית את העסקת עובדים לתקופה ממושכת על ידי קבלני כוח אדם, וזאת על ידי השוואת תנאי העבודה של עובדים באמצעות קבלן כוח אדם לבין תנאי העבודה שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובדים המועסקים באופן ישיר ע"י מקבל העבודה.
4. אין לקבל את טענת באי כוח המאבטחים, לפיה יש לראות את התעשייה האווירית כחברה השייכת למגזר הציבורי, בהיותה חברה ממשלתית. העסקתם של המאבטחים על ידי אורטל היתה ב"סקטור העסקי" כמשמעו בהסכם הקיבוצי בענף משאבי אנוש. נדחתה טענת המאבטחים לפיה ההסכם הקיבוצי בענף שירותי כח אדם אינו חל מן הטעם שיש לראות את התעשייה האווירית כמעסיק בסקטור הציבורי.
5. סעיף 13 לחוק מלמד על רצון המחוקק להבטיח, כי תנאי עבודתם של עובדי קבלני כוח אדם, יוסדרו בהסכם קיבוצי. על כן, קבע המחוקק כי על עובדי קבלני כוח אדם יחול ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשתמש, אלא אם קיים הסכם קיבוצי אחר החל עליהם. לא די בקיומו של הסכם קיבוצי אלא נדרש שיהיה מדובר בהסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו הרחבה.
6. ההסכם הקיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש אינו חל על המאבטחים, ועל כן חל עליהם סעיף 13(א) לחוק ועל אורטל להשוות את תנאי עבודתם לאלו של עובדי התעשייה האווירית.
7. סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע לגבי הפסקות ביום העבודה של עובד. המבחן הנפוץ לצורך קביעה אם מדובר בשעה עבודה הינו, האם העובד עומד לרשות העבודה. בזמן ההפסקה, המאבטחים לא היו חופשיים לעשות כרצונם אלא עמדו לרשות המעסיק, ועל כן יש לראות את ההפסקה כשעות עבודה. על כן, קיזוז חצי שעת ההפסקה משכרם של המאבטחים שהיו בשטח המפעל בעת ההפסקה של חצי שעה נעשתה שלא כדין.
כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופט עמירם רבינוביץ, כב' השופט שמואל צור
עו"ד ערן גולן ועו"ד עמית גורביץ למערערים; עו"ד ריטה פרי-הר למשיבות
13.05.2009
העובדות:
1. המאבטחים היו מועסקים על ידי אורטל שירותי כח אדם בע"מ (להלן: אורטל) כמאבטחים במפעל של המשיבה 2 (להלן: התעשייה האווירית). ערעור זה נסוב על תביעתם להשוואת תנאיהם לאלה של עובדי התעשייה האווירית מכוח סעיף 13(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק קבלני כוח אדם או החוק) וכן לחייב את אורטל לשלם להם בעבור זמן ההפסקות בנות חצי שעה ליום, אשר בעבורן לא שולם שכר.
החלטה:
2. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם נחקק על רקע הרחבת התופעה של העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם בענפים בהם דרושים עובדים לעבודות זמניות, וניידות של עובדים, ונוכח ההבדלים בין תנאי העבודה להם זכו העובדים שהועסקו אצל מעסיק באמצעות קבלן כוח אדם לבין תנאי העבודה להם זכו העובדים שהועסקו באופן ישיר על ידי אותו מעסיק. בפרט, לעובדים שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם לא ניתנה הגנה ראויה מפני פיטורים, והם היו חשופים לניצול וקיפוח.
3. עם חקיקת החוק נקבע בסעיף 13 לחוק, כי תנאי עבודתו של עובד חברת כוח אדם המוצב במקום בו ישנו הסכם קיבוצי, יהיו אף הם מוסדרים על פי אותן הוראות שבהסכם קיבוצי. זאת, אלא אם קיים הסכם קיבוצי כללי אחר אשר הורחב בצו הרחבה, החל עליו בהיותו מועסק על ידי חברת כוח אדם, שאז יחול עליו הסכם זה. תכליתו של סעיף 13(א) לחוק הינה להפוך ללא כדאי מבחינה כלכלית את העסקת עובדים לתקופה ממושכת על ידי קבלני כוח אדם, וזאת על ידי השוואת תנאי העבודה של עובדים באמצעות קבלן כוח אדם לבין תנאי העבודה שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובדים המועסקים באופן ישיר ע"י מקבל העבודה.
4. אין לקבל את טענת באי כוח המאבטחים, לפיה יש לראות את התעשייה האווירית כחברה השייכת למגזר הציבורי, בהיותה חברה ממשלתית. העסקתם של המאבטחים על ידי אורטל היתה ב"סקטור העסקי" כמשמעו בהסכם הקיבוצי בענף משאבי אנוש. נדחתה טענת המאבטחים לפיה ההסכם הקיבוצי בענף שירותי כח אדם אינו חל מן הטעם שיש לראות את התעשייה האווירית כמעסיק בסקטור הציבורי.
5. סעיף 13 לחוק מלמד על רצון המחוקק להבטיח, כי תנאי עבודתם של עובדי קבלני כוח אדם, יוסדרו בהסכם קיבוצי. על כן, קבע המחוקק כי על עובדי קבלני כוח אדם יחול ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשתמש, אלא אם קיים הסכם קיבוצי אחר החל עליהם. לא די בקיומו של הסכם קיבוצי אלא נדרש שיהיה מדובר בהסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו הרחבה.
6. ההסכם הקיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש אינו חל על המאבטחים, ועל כן חל עליהם סעיף 13(א) לחוק ועל אורטל להשוות את תנאי עבודתם לאלו של עובדי התעשייה האווירית.
7. סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע לגבי הפסקות ביום העבודה של עובד. המבחן הנפוץ לצורך קביעה אם מדובר בשעה עבודה הינו, האם העובד עומד לרשות העבודה. בזמן ההפסקה, המאבטחים לא היו חופשיים לעשות כרצונם אלא עמדו לרשות המעסיק, ועל כן יש לראות את ההפסקה כשעות עבודה. על כן, קיזוז חצי שעת ההפסקה משכרם של המאבטחים שהיו בשטח המפעל בעת ההפסקה של חצי שעה נעשתה שלא כדין.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
